אם חיפשתם תרגילים לסיאטיקה, המטרה שלי כאן היא להגיע ישר לתרגול. סיאטיקה ואישיאס הם שמות שמשמשים לתיאור כאב או תסמינים שמקרינים לאורך הרגל. לא צריך לבצע את כל ששת התרגילים: מתחילים בתנועה אחת או שתיים, בטווח נוח, ובודקים מה קורה לרגל בזמן התרגול ואחריו.
6 תרגילים לסיאטיקה
| תרגיל | מנח | מטרה | כמות התחלתית |
|---|---|---|---|
| נשימה סרעפתית עם תמיכה | שכיבה | להפחית מאמץ ולאפשר תנועה רגועה | 5 עד 8 נשימות |
| הטיית אגן עדינה | שכיבה | לבדוק תנועה קטנה בגב ובאגן | 6 עד 8 חזרות |
| קשת וקימור עדינים | עמידת שש | להניע את עמוד השדרה בטווח נשלט | 6 עד 8 חזרות |
| החלקת העצב הסיאטי | ישיבה | תנועה עצבית עדינה בלי מתיחה חזקה | 5 עד 10 מחזורים |
| גשר אגן מבוקר | שכיבה | להוסיף כוח בלי להגדיל הקרנה | 5 עד 8 חזרות |
| כפיפה מהאגן מול קיר | עמידה | לתרגל תנועה תפקודית והעמסה מדורגת | 6 עד 8 חזרות |
1. נשימה סרעפתית עם תמיכה לרגליים
אני מתחילה כאן כשכל תנועה מרגישה מאיימת, כשהגוף דרוך או כשהנשימה נעצרת עוד לפני שהתחלנו לזוז. זה לא תרגיל ש"מטפל בעצב". הוא פשוט נותן לגוף נקודת פתיחה רגועה יותר.
שכבו על הגב והניחו את השוקיים על כיסא או על כרית גדולה, כך שאין צורך להחזיק את הרגליים באוויר. שאפו בנוחות ואפשרו לצלעות ולבטן להתרחב בעדינות. נשפו לאט בלי למשוך את הבטן בכוח ובלי להצמיד את הגב לרצפה. התחילו עם 5 עד 8 נשימות.
הביצוע טוב כשאפשר לנשום בלי מאבק והכתפיים נשארות רגועות. אם שכיבה על הגב אינה נוחה, אפשר לבצע את אותה נשימה בישיבה נתמכת. הטעות הנפוצה היא לנסות לקחת את הנשימה הגדולה ביותר שאפשר; אין בזה צורך.
2. הטיית אגן עדינה בשכיבה
המטרה היא לבדוק איך הגב והאגן מגיבים לתנועה קטנה, לא לייצר מתיחה חזקה. שכבו עם ברכיים כפופות וכפות רגליים על המזרן. בנשיפה גלגלו מעט את האגן כך שהגב התחתון מתקרב למשטח, ובשאיפה חזרו למנח האמצעי.
בצעו 6 עד 8 חזרות. אין צורך ללחוץ את הגב לרצפה ואין צורך להגיע לקשת גדולה בכיוון השני. אם כאב, זרם או נימול מתקדמים רחוק יותר לאורך הרגל, הקטינו את הטווח. אם גם טווח קטן מחמיר את ההקרנה, עברו לתרגיל אחר.
3. קשת וקימור עדינים בעמידת שש
עמדו על שש, ידיים מתחת לכתפיים וברכיים מתחת לאגן. בנשיפה עגלו את הגב בעדינות; בשאיפה חזרו לכיוון השני רק עד המקום שנוח לכם. בצעו 6 עד 8 חזרות איטיות.
אני לא מחפשת כאן את קצה הטווח. לפעמים כיוון אחד מרגיש טוב והשני פחות, וזה מידע שימושי. אפשר לעבוד רק באזור האמצעי או לבצע את חצי התנועה שנשאר נעים. אם מופיעה יותר הקרנה לרגל, אל תדחפו דרך התחושה.
4. החלקת העצב הסיאטי בישיבה
זה התרגיל שבו הכי חשוב להבין את ההבדל בין תנועה עדינה לבין מתיחה. שבו על כיסא יציב. התחילו עם גב נוח וברך כפופה. ישרו את הברך בהדרגה בזמן שאתם מרימים מעט את המבט, ואז כופפו אותה שוב בזמן שהראש חוזר למנח נוח. התנועה צריכה להיות איטית ורציפה.
בצעו 5 עד 10 מחזורים קטנים. אל תחזיקו את הרגל בקצה הטווח ואל תחפשו משיכה חזקה מאחורי הירך. זו החלקה, לא מתיחת המסטרינג. אם התרגיל מעורר או מגדיל כאב, נימול או זרמים לאורך הרגל, מפסיקים.
5. גשר אגן מבוקר
כאשר תנועה עדינה כבר נסבלת, אפשר להוסיף מעט עבודה של כוח. שכבו על הגב עם ברכיים כפופות. בנשיפה לחצו בעדינות את כפות הרגליים למזרן והרימו את האגן רק עד הגובה שבו הנשימה נשארת חופשית. הורידו באיטיות.
התחילו עם 5 עד 8 חזרות. הגובה אינו המטרה; שליטה היא המטרה. אם אתם מרגישים שאתם מקשיתים את הגב כדי להגיע גבוה יותר, הקטינו את התנועה. אם ההרמה מגדילה את ההקרנה לרגל, הורידו גובה או דחו את התרגיל.
6. כפיפה מהאגן מול קיר
התרגיל האחרון מחבר את המזרן לפעולות כמו התכופפות וקימה. עמדו עם הגב לקיר, במרחק קטן ממנו. כופפו מעט את הברכיים ושלחו את האגן לאחור עד נגיעה קלה בקיר, ואז חזרו לעמידה.
בצעו 6 עד 8 חזרות. אין צורך להחזיק את הגב ישר ונוקשה. אני רוצה לראות תנועה שמתחלקת בנוחות בין האגן, הירכיים והגב. אם התנועה גורמת לסימפטומים לרדת רחוק יותר לאורך הרגל, הקטינו טווח או עצרו.
איך לבחור תרגיל כשהכאב מקרין לרגל
בסיאטיקה אני לא בוחרת תרגיל לפי השאלה "איפה מרגישים מתיחה", אלא לפי תגובת הסימפטומים. אם תנועה נשארת נשלטת ולא מוסיפה כאב, נימול או חולשה, אפשר לנסות עוד כמה חזרות. אם הכאב מתחיל לרדת רחוק יותר לאורך הרגל או שהנימול מתגבר, זה סימן להפחית טווח, להחליף תרגיל או לעצור.
אין צורך להשלים רשימה. ביום אחד נשימה והטיית אגן יכולות להיות מספיקות; ביום אחר הגוף יאפשר גשר וכפיפה מהאגן. המטרה היא למצוא מינון שאפשר להתאושש ממנו, לא להוכיח שאפשר לעשות את כל השישה.






